פתאני אמיתי הוא מבני ישראל | אליהו בירנבוים

מסע אל הפתאנים חושף קהילה מוסלמית שורשית בעלת מנהגים הקרובים ליהדות המתייחסת 
אל שבטי ישראל. ולא, הם לא בדרך לכאן

למרות שחקרתי וביקרתי קבוצות רבות של נידחי ישראל, קשה לתאר את ההתרגשות שאפפה אותי כאשר שמעתי מפיהם של שייח'ים ומאמינים מוסלמיים האומרים: "אנחנו צאצאים של באני אישראיל". 1,400 שנה לאחר שהם התאסלמו, עדיין פתאנים רבים יודעים לומר שהם צאצאים לעם היהודי, לא כמיתוס או אגדה בלבד אלא כעובדה היסטורית. כפי שאמר לי פרופ' נברס אפרידי בהודו, צאצא העם הפתאני החוקר את התופעה: "דע לך שפתאני שאינו אומר שהוא מבני ישראל אינו פתאני אמיתי".

במסעי עברתי בין כפרים שונים של הפתאנים, בעיקר במדינת רג'סטן, בטיגריה הסמוכה לעיר ג'יפור, בכפרים שונים וכמובן גם בערים ג'יפור ופושקר. במשך כמה ימים עברתי בין כפרי מוסלמים שונים בדרום הודו ולמרות שכל האוכלוסייה כולה היא של מוסלמים ואין זה מחזה יום יומי לראות אדם מערבי, יהודי וישראלי מטייל שם, הרגשתי ביניהם בבית ובמשפחה.

ניתן לזהות אותיות עבריות בתוך הטקסט. הרב אליהו בירנבוים מעיין בספרי היוחסין עם "בארא הזארי"‎

גלות ראובן

המונח פתאנים (או פשטונים) הוא מושג כללי הכולל את השבטים המוסלמיים שהתיישבו בצפון מזרח פקיסטן ובצפון מערב אפגניסטן. חלק מהשבטים הפתאניים יצאו לגלות והגיעו במאה ה־13 מאפגניסטן לדרום הודו והמשיכו לחיות שם כשבטים נבדלים על פי מנהגיהם. חלק מהפתאנים משתייכים לזרם המוסלמי של הטליבאן הקיצוני.

לפי המסורת של הפתאנים העוברת בעל פה מדור לדור, מקורם בבני ישראל אשר גלו מארץ ישראל ונדדו לאשור ומשם לפרס ולאחר מכן לאפגניסטן. המיקום הגיאוגרפי שבו התיישבו – אזור חייבר בהרי אפגניסטן – דומה לשם חבור שבספר מלכים מוזכר כמקום שאליו גלו שבטי ראובן וגד וחצי שבט המנשה: 
"בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת־יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה, וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר" (מלכים ב יז, ו).

לפי מחקרים שונים, הפתאנים היו חלק מהעם היהודי עד אשר במהלך תקופה שבין המאה השביעית לעשירית הם אימצו את דת האסלאם. האגדה הפתאנית מספרת שכאשר הגיע חאלד אבן ואליד, הגנרל של צבא מוחמד, אל מלך ששמו קיס וסיפר לו על מוחמד – קיס שעמד בראש קבוצה של שכירי חרב התפעל מדתו של מוחמד והחליט להמיר את דתו ואת דת חייליו. קיס, שלפי המסורת היה מצאצאיו של שאול בן קיש, הגיע לבקר את מוחמד והוא בירך אותו שהוא ועמו יהיו "פתאן" – קרי "המנצחים שלי". כך הפכו הפתאנים היהודים להיות פתאנים מוסלמים והפכו לחלק מצבאו של מוחמד.

הפתאנים מחולקים לשבטים שונים ומעניין ששמותיהם מזכירים את שמם של שבטי ישראל. חלק מהפתאנים משייכים עצמם לשבט ה"אפרידי" המזוהה עם צאצאי אפרים, אחרים עם בני "יוסף זאי", בניו של יוסף. יש הקושרים עצמם ל"מוסא קל", הלא הם בני משה, ואחרים חושבים שהם בני גד: "גאדי זאי". יש פתאנים המשייכים עצמם לשבט ראובן (רבאני) ולשבט לוי (לבאני), אולם רוב הפתאנים רואים את עצמם כצאצאים של שאול המלך.

הפתאנים נחשבים לאנשים חכמים במיוחד בהודו. הם משויכים לקסטות הגבוהות, וידועים כלוחמים טובים, כאנשים בעלי מבנה גוף גדול ורחב וכבעלי יוזמה. אנשים רבים מהם רואים במאפיינים אלו "תכונות יהודיות".

מנהגים יהודיים

למרות שהפתאנים הם מוסלמים המאמינים בקוראן ומקיימים את מצוותיו, הם שומרים על מנהגים שונים שמבדילים בינם לבין שאר המוסלמים ויוצרים זיקה מעניינת עם מצוות ומנהגים של העם היהודי.

הפתאנים נוהגים שלא לאכול בשר גמל למרות שעל פי חוקי האסלאם הדבר מותר. בשר הגמל היה עבור המוסלמים כמו בשר החזיר עבור הנוצרים. כאשר האחרונים ביקשו לבדוק אם אדם הוא נוצרי מאמין או שהוא אנוס, כלומר יהודי בלבו ונוצרי כלפי חוץ, הם נהגו לבדוק אותו על ידי אכילת בשר חזיר. כך גם בעולם המוסלמי, הדרך לבדוק אם אדם אינו אנוס ומסתיר דבר מה הייתה על ידי אכילת בשר גמל. לכן, ההימנעות של הפתאנים מאכילת בשר גמל היא בעלת משמעות, שכן היא נתפסת כמאפיין יהודי. כמו כן הפתאנים נמנעים מאכילת בשר עם חלב יחד. מאחד הפתאנים שמעתי שאם אכל בשר ביום אחד, הוא לא יאכל חלב באותו יום אלא רק למחרת. בדומה, אגב, לאחת הדעות בגמרא בנושא.

מצוות המילה נשמרת אצל הפתאנים באופן שונה מאשר אצל אחיהם המוסלמים. ראשית, הם מקיימים את ברית המילה בשבוע הראשון לאחר הלידה או במועד הראשון שהילד חזק דיו כדי לעמוד במילה (לאו דווקא ביום השמיני). שנית, יש אצלם "סנדק" המחזיק את התינוק בזמן המילה. לרוב הסב הוא הסנדק של נכדו. הסנדק נוהג להניח על ברכיו כרית ועליה מונח התינוק. כמו כן, הברית נחוגה בפאר וברוב עם ולא בצנעה כפי שנוהגים המוסלמים.

הפתאנים מקפידים לקבור את מתיהם בבית קברות נפרד משאר האוכלוסייה המקומית. בעבר הפתאנים נהגו שלא לגלח את פאות הלחיים ולמעשה לגדל זקן. אצל חלק מהם, בעיקר באזור אפגניסטן, אפשר היה לזהות מעין "פאות" בצידי הפנים. כיום רק זקנים או בעלי מעמד דתי בעדה מקפידים על כך.

ספרי יוחסין

אחד הרגעים המרגשים והמרתקים ביותר במסע היה כאשר ביקרנו בכפר ניוונה שברג'סטן, בביתו של "בארא הזארי", מר מוחמד סאדר חן. הגענו לביתו הצנוע בפאתי הכפר, בית שבו מתגוררת משפחתו לדורותיה. לאחר שיחה ראשונית הוא סיפר לנו על ספרי היוחסין של הפתאנים (סג'רה). בספרים אלו נרשמים כל הלידות, הנישואין והפטירות בתוך קהילת הפתאנים. למעשה, לכל משפחה פתאנית יש אילן יוחסין בתוך ספרי היוחסין המגיעים עד אדם הראשון, נח, אברהם יצחק ויעקב ושנים עשר השבטים.

לאחר טקס קבלת האורחים והכיבודים כמיטב המסורת הפתאנית – הוצאת מיטות הבית לחצר כדי לשבת עליהן ושתיית תה ומים מן הבאר – הגיע הרגע המיוחל ומר מוחמד סאדר חן ניגש לביתו והביא מחדר קטן את ספרי היוחסין. הדפים הצהובים והבלויים מלמדים על ההיסטוריה הארוכה שעברה עליהם ועל הפתאנים. מר סאדר חן החל לקרוא בספרים אלו ולטענתו הנוסח הוא שילוב של שלוש שפות, סנסקריט ופושטו בשילוב אותיות עבריות עתיקות. ואכן, במאמץ מסוים ניתן לזהות אותיות עבריות המשולבות בתוך הטקסט. בעיקר האותיות ש', פ' ו־ל'. מר סאדר חן ממשיך לכתוב ולערוך את ספרי היוחסין של הפתאנים בהודו עד היום, כפי שנהוג לעשות גם באפגניסטן.

משפחות רבות מקרב הפתאנים מקפידות עד היום לא להתחתן עם בן זוג ללא בדיקה האם משפחתו מופיעה בספרים אלו והיא משפחה עם ייחוס פתאני. כידוע, האסלאם מאפשר לכל מוסלמי להתחתן עם מוסלמי אחר או עם אדם המאמין בא־ל אחד או שהוא מקבל עליו את אמונת האסלאם, אך הפתאנים המסורתיים לעולם לא יתחתנו עם אישה מוסלמית.

כאשר ביקרתי בכפר טיגריה, פגשתי משפחה פתאנית הממשיכה לשמור באדיקות על המנהגים הפתאניים. הבן הבכור של המשפחה, צעיר בן 16, סיפר לי תוך כדי ביקור בבית הקברות הפתאני שיש לו חברה. שיבחתי אותו על כך אבל הוא נשמע מעט מאוכזב. הוא הסביר לי שהחברה שלו היא הינדית ולא פתאנית ואסור לבחור פתאני להתחתן עם אישה הינדית או אפילו מוסלמית שאינה ממשפחה פתאנית. נכון שגם מנהג זה הולך ונחלש שכן יש התבוללות פתאנית בחברה ההודית והמוסלמית ולכן בני השבט הקימו תנועה בשם "אנג'ומן אל פאתן", שמטרתה להשיב עטרה ליושנה וללמד את צעירי השבט מאין הם באים ולחזק את המורשת השבטית.

ואולם, למרות הקשר ההיסטורי בין הפתאנים לבני ישראל, אני מודה שלאחר שיחות עם מנהיגים, שייח'ים ואנשים אחרים, התרשמתי שהקשר היהודי איננו חלק מהזהות של הפתאנים, ויותר מכך – הם אינם מצפים או מייחלים לשוב לחיק העם היהודי כפי שקבוצות אחרות של צאצאי העם היהודי מבקשות. הזיקה בין הפתאנים לעם היהודי היא בעיקר היסטורית ולמרות היותם צאצאים לבני ישראל הם אינם רוצים לשנות את אמונתם המוסלמית. "בעבר היינו שייכים לבני ישראל, כיום אין אנו שייכים ליהודים", אמר לי אחד השייח'ים. "כיום אנו מוסלמים אף שבעבר היינו מבני ישראל", טען אחד מראשי הפתאנים. למעשה הקשר עם העם היהודי הלך ודעך עם השנים והקשר ההיסטורי לא מהווה עוד קשר רוחני או זהותי. זו הסיבה לכך שלדעתי המחקר והתיעוד של תופעה זו הם כל כך חשובים.

*

בסופו של מסע מרתק זה אל עבר הפתאנים, מעניין לגלות שגם אם אין בכוונתם לשוב לעם היהודי – מצויים בקצווי עולם, במקומות רחוקים ונידחים גיאוגרפית ובין עמים העובדים לבודהה, אנשים שהם צאצאי העם היהודי.

תודתי נתונה לידידי ורעי אייל בארי, הכותב דוקטורט באוניברסיטת אריאל בנושא "הזהויות המרובות של הפתאנים המיוחסים: בין גנאולוגיה ישראלית, דתיות אסלאמית ותרבות הינדית". הוא היה לי למדריך וחברותא במסע אל עבר הפתאנים בהודו ובלעדיו לא יכולתי לגלות את סודם.

First published on: http://musaf-shabbat.com/2014/12/26/%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-

%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95/#comments

Malihabad Pathans resent linking lineage with Jews

Yusra Husain, The Times of India, Lucknow, December 22, 2014                                                             MALIHABAD: On a foggy Sunday afternoon, the otherwise quite Malihabad bounced to its Pathani vigour as a group of Afridi Pathans sat in the orchard of revolutionary poet Josh Malihabadi and conversed with Rabbi Dr Ari Zivotofsky. It was meant to be a session in which the rabbi would have asked the Afridi Pathans questions about their traditions and history, but he found himself facing questions from youth who were anguished about the constant research on their genetics by Israelis. The questions were not limited to what the Afridi Pathans said were "false claims" trying to find their roots to Judaism, but also included the situation between Palestine and Israel.

Rabbi Dr Ari Zivotofsky decided to visit Malihabad to study the historical ancestry of Afridi Pathans in the region, after his interest was aroused in previous research on the subject. Earlier hypotheses claimed resemblance between certain traditions revolving around the common Semitic customs of Afridi Pathans with those of the Jews, hinting towards a probable connection between the two.

"Five years back when Shehnaz Ali visited us in Malihabad to take DNA samples of the Pathans, she misguided us about the real motive of her research. She told us it was to reaffirm if the Afridi Pathans of present day held the same warrior qualities and other characteristics of their ancestors hundreds of years back. We later got to know that it was to find a link of Pathan ancestry with Jews," complained Ahsan Javed Khan, a raging Afridi Pathan, host to an Israeli scholar visiting the small tehsil, who was in Malihabad researching on Pathan history.

Speaking about his experience of the meeting, Zivotofsky said, "I am not intimidated by their questions but actually surprised with how offended the Afridi Pathans are by this research and how careful one has to be with an apolitical and benign approach." The young men pointed out anomalies in previous research carried out by other individuals and averred that DNA studies done earlier could found no conclusive result. The Pathans also claimed that the research might have a political motivation in case one of the earlier researches was funded by Israel's foreign ministry. "The points raised here have intrigued me to follow up on the research done back then. If no conclusive results were found probably the researches couldn't arrive at the expected results so they didn't publicise them. I would now like to get into those flaws," said Zivotofsky.

In the old Kothi of Khalid Yusuf, belonging to the earliest families of Afridi Pathans in Malihabad, Dr Ari spoke about an oral tradition passed on through generations. "I remember my grandmother telling me that we belong to Bani Israel (Children of Israel) and Ephraim, however this does not mean that we are Jews. Why do Israelis want to trace our ancestry to one of the lost tribes of Israel?" said Asad Yar Khan, taking Zivotofsky around his hometown.
"With the knowledge that I am taking from here, it looks like the theory of Pathans having a link with Judaism is more of an oral tradition, and collecting blood samples will not help anymore. We should look into the books now for the research to come together. It could be a better idea to rephrase the research as 'finding a link between Afridi Pathans and ancient Israel' instead of with Jews, to whom the people here appear to be averse," concluded Zivotofsky.                                                                                                                                                                              

                                                                                                                                                                                   

Part 1   

Part 2         

  Part 3 

   Part 4 

Part 5

Part 6

Part 7

Seeking Malihabad's Jewish connect

Yusra Husain, The Times of India, Lucknow, December 21, 2014                                                            LUCKNOW: Straight aquiline noses, fair skin colour, chiselled features and a probable connection with the Ten Lost Tribes of Israel could be an addition to the identity of Afridi Pathans who have been dwelling in various parts of the erstwhile Awadh since centuries. In a quest to trace the lineage of exiled Israeli tribes, Jewish scholars from the far-off land of Israel have been guests to Malihabad over the years. Attracting world attention yet again, Malihabad will host Dr Ari Greenspan and Rabbi Dr. Ari Zivotofsky from Israel's Bar Ilan University on Sunday, to assist their quest to understand more about Afridi Pathans' historical connection to Judaism based on their hypothesis.

According to legend, ten of the 12 Israeli tribes had been exiled by Assyrian invaders in 721 BC, some of whom settled in India. Afridi Pathans, the supposed descendants of one such lost tribe came to India between 1202 and 1761 AD, making Uttar Pradesh their home amongst various other regions.

Barely an hour away from Lucknow, Malihabad has been home to as many as 650 families of Afridi Pathans, who take pride in their warrior genetics, but are in fact averse to the idea of bearing Jewish roots, if there be any.

The idea of Afridi Pathans tracing a Jewish ancestry grabbed attention when the Indo-Judaic studies scholar, Navras Jaat Aafreedi started working on the subject in 2002. Emphasising his thesis and claiming the lineage of Afridi Pathans to Ephraim, Navras himself an Afridi Pathan, managed to irate his kindred back then while proposing the idea of bearing Jewish roots to them.

In an email communication with Navras, the two scholars have explained how they "would like to understand the history and meet any elders who might hold or remember traditions linking the Pathans to the Jews." It is believed some of the Jewish traditions bear resemblance to the ones followed by the Afridi Pathans.

In 2002, Professor Tudor Parfitt along with his team from the Centre of Jewish Studies, London University had collected DNA samples from the Malihabadi Afridi Pathans. In 2008, Shahnaz Ali, researching on the subject, blood samples collected from the clan, followed by gathering DNA samples in 2009. Result of the research carried out so far has not been made public, but most of the earlier studies worldwide have refuted such claims of heredity.